ההרצלים החדשים והסטודיו של אבן השתייה

קונגרס//יומון//תוכנית מציאות אחרת

בתערוכה 'ההרצלים החדשים והסטודיו של אבן השתייה', שב האמן גיא ברילר ומכנס את הקונגרס הציוני בין כותלי המשכן ההיסטורי לאמנות בעין חרוד. הכנס ייערך למשך התקופה שמראשית ספירת העומר, המוקדשת ללימוד ולתיקון חברתי, ועד למועד סיום מלחמת ששת הימים. במהלכו יתארחו במשכן בכל יום אורחות ואורחים ממגוון מעגלי שייכות ויצירה בחברה הישראלית - בהם אמנות, ספרות, שירה, תאטרון, פוליטיקה, חברה ואקדמיה - על מנת לתקן את השבור ולחגוג את הקיים בין הנהר לים. נוכחותו של ברילר בחלל התערוכה במהלך 50 ימיה הראשונים תורמת לדימויו הוא כ'הרצל החדש', אך הוא מדגיש כי "האורחים והאורחות, הקהל של התערוכה, כל מי שמשתתף בה וחווה אותה, הם ההרצלים החדשים".

מרחב התערוכה והאסתטיקה שלה, המדמים אתר בנייה או סטודיו פעיל, מזמנים חוויה רב-חושית: באולם מתקיימים ראיונות ובמקביל נוצרים דיוקנאות מצולמים של משתתפי הכנס - שלל דימויים וטקסטים המאוגדים בסופו של יום ליומון בהדפס רשת הנתלה על הקירות לצד שלל היצירות הקבועות והמתחדשות המוצגות בתערוכה. כמו ביצירות אלו, המתחים המתקיימים בתערוכה בין עבר והווה, קטסטרופה ותקומה, קודש וחול וכדומה מקובעים על רצפת האולם, עליה משורטטים גבולותיה של אבן השתייה. בהתאמה, האולם כולו מחולק לאזורים המדמים את בית המקדש, ובקצהו הרחוק את 'קודש הקודשים', בצורת חדר מחופה בו שמורות כל אותן עבודות שהוסרו משדה הראייה והס מהזכירן.

התערוכה מתקיימת במלאות 120 שנה לקונגרס הציוני הראשון, 100 שנה להצהרת בלפור, 70 שנה לתכנית החלוקה ו-50 שנה למלחמת ששת הימים. במהלך התערוכה והקונגרס, מבקש ברילר "לשאוב כוח, אבל גם לשחרר אותנו מתחושת הזחיחות שמלווה אותנו עוד מאז סיומה של המלחמה".